חינוך מהו?

שאלת החינוך נחקרה והתפתחה במשך אלפי שנים ועברה גישות שונות. בעבר התייחסו לילדים כמבוגרים, לא הייתה התייחסות לצרכיהם כאדם קטן בעל רמות שונות של תפיסה וקליטה. האיסוף הראשוני של ילדים למקום אחד "בית ספר" החל בתקופה התעשייתית שמטרתה הייתה להכשיר את הילדים לעולם העבודה המתפתח, כלומר להכין פס יצור של ילדים לשוק העבודה. ברבות השנים מושג בית הספר והתפיסה של מהות החינוך התפתחה עד לכדי מושג "הילד במרכז" על ידי ג'ון דיואי שנחשב לחלוץ מהפכת החינוך המודרני-פרוגרסיבי, גישה זו  באופן כללי מתייחסת לילד "כמרכז העולם"  כלומר להתאים את הסביבה והלימודים לנטיות ולכישורים הילד ולא להפך.
דיואי הדגיש את הצורך בשימוש חוויתי על מנת ללמד את הילד על סביבתו, כמובן שהיו בעיות רבות וביקורת על גישה זו במהלך השנים. בימינו העולם התקדם והתפתח במדע חינוך כלכלה ועוד, המשפיעים על דורנו. חכמת הקבלה מסבירה כי התפתחות האגו רק גוברת מדור לדור ואיתה הקפיטליזם, התעשייה והמדע, פוליטיקה ומערכות שונות חלקן הכרחיות מעצם קיומנו, וחלקן מערכות מלאכותיות אשר ייצרנו וקיים ספק רב ביעילותן או טובתן למען הכלל.
ההשפעה של מערכות אילו ניכרות באופן ישיר על החינוך ולא רק של ילדים, חכמת הקבלה וגם חוקרים רבים מוכחים את היותנו יצורים חברתיים המושפעים ומשפעים על סביבתנו, כל רגע אנו נחשפים לערכים ומסרים המחנכים אותנו ובכך משפיעים על תפיסת עולמינו בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, דרך אמצעים שונים הבולט מבניהם היא התקשורת דרך :פרסומות, טלוויזיה, סרטים, כל אילו מהווים אמצעי ישיר לחינוך וערכים המשפיעים עלינו ומופקרים ביד אינטרס המפרסמים המודעים בכישרון רב לטבע האדם.

אנו מחנכים איש את רעהו בתקשורת אישית וכללית בכל רגע נתון ועל מנת שנתחיל לחיות בצורה אשר מיטיבה לנו לילדינו ובכלל לדורות הבאים עלינו לשאול מהם הערכים אותם נרצה לממש? האם האלימות ,התחרות, הניצחון על חשבון הזולת והאדרת האני הם הערכים שאנו רוצים שישפיעו עלינו? על פי חכמת הקבלה עלינו להוביל חינוך ערכי על בסיס "ואהבת לרעך כמוך" דרך דוגמאות חווייתיות ופרסום של תכונת ההשפעה, הנתינה וקשר מאוזן ובריא של האדם והילד עם סביבתו על פני האגו והבדלים ובלי לבטלם.

חכמת הקבלה מתייחסת לכל אדם כעולם קטן אשר מכיל בו קשרים אינסופיים עם סביבתו, על מנת להטיב לחיינו עלינו ללמוד וללמד את שיטת החיבור המהווה מחקר עצמי סביבתי כאחד.