המצפן לחברה מתוקנת

שני חוקים מנהלים את הטבע  חוק הניגודים: המינוס מושך את הפלוס וכך נשלם מעגל ההתפתחות של הפרטים בטבע.

וחוק האיזון שהוא בעצם  התוצאה  הסופית  של המפגש בין הניגודים כאשר נותנים לטבע להתנהל על פיו החוקיות שלו, ויד האדם לא מקלקלת.

החוקים האלה מנהלים גם את המערכות של בני האדם.  לאורך ההתפתחות החברתית שלנו אנחנו מגלים שבכל חברה קיים מאבק תמידי בין "מפלגות" של ימין ושמאל, והיריבות ביניהן אמורה  לתרום להתקדמות ובניית החברה.

אלא, שהפוליטיקאים, עיוותו את משמעות  חוק הניגודים , והפכו את הכח הזה לפלגנות מכוונת כדי לשלוט בשיטת  " הפרד ומשול", תוך כדי רמיסת כל הערכים הבסיסיים שבחברה מתוקנת.

ובעקבות זה, השחתנו את המידות שלנו, מכרנו את העקרונות שלנו, שיבשנו את הכללים ( מחשיבות טובת החברה לסגידה לאינדוידואל, בחברה הקפיטליסטית) והיום אנחנו "ריקים",ניצבים מול השאלה : לאן?

האדם מחפש משמעות.   ולכן היום יותר מכל זמן אחר צריך לעצור כדי לעצב מחדש את ערכי החברה, לזהות  ולהסכים על אידיאל שיאחד אותנו, סביב  ערכים שיפתחו ויצמיחו דור המשך שידע ויבין את המשמעות  הפרטית, חברתית וערכית בעידן החדש.

אידיאל שעיקרו אלטרואיזם.

אידיאל – שנוגע בלב האדם , שהרי כל בני אדם זקוקים לאותם רגשות וצרכים:

שיויון בהתייחסות אל כל אחד. כבוד לאנושיות שלנו, בטחון בהרגשת השייכות שלנו,אמונה במנהיגות שלנו, ודרך (אידיאה) משותפת לכולנו.

וזה צריך להתחיל מלמטה… משינוי בתודעה של הפרט בחברה. העם מוביל את הכמיהה לסדר חדש.

וכשהמנהיגים יזהו את הצורך זה, הם ימהרו לסגל לעצמם חשיבה אחרת, קוד מנהיגותי  חדש ואחר ( כדי להישאר בשלטון) ובכלים שיש לממשלה, ניתן יהיה לקבוע סדרי עדיפות חדשים. לעודד פרוייקטים ומפעלים חברתיים שמאדירים ומעצימים את רוח האלטרואיזם, ואף מתגמלים בהערכה גדולה את העשייה למען הדרך הזו.

או אז נהיה מוכנים להיכנס לעידן חברתי חדש. בו ישתנו מן היסוד הערכים החשובים שהם בבסיסה של כל חברה מתוקנת. ראשיתו של השינוי יתחיל במערכת החינוך. מערכת החינוך תעסוק בהאדרת הערכים ההומאניים בכל

מסגרות החינוך  על ידי דוגמא אישית  החל מהעומד בראשה ועד אחרון פקידיה במערכת האדמיניסטרטיבית והחינוכית. כך התלמידים יראו, ילמדו ויפנימו משהו שהוא באמת חסר להם, שהם זקוקים לו. כך יקבלו את הכלים ואת ההכשרה הנכונה כדי להמשיך ולבנות את החברה האידיאלית  שאנחנו ראויים לה.