הגלידריה של פאפא

ניקח לדוגמא את המשחק הגלידריה של פאפא, זהו יכול להיות משחק תפקידים בו ילד אחד או ילדה אחת מדמים מוכר גלידה עם דוכן או אוטו גלידה וילדים אחרים מדמים קונים או שזהו יכול להיות משחק מחשב מתוחכם או פשוט בפלאש בו אתה אמור לנהל בהצלחה גלידריה ולמכור כמה שיותר גלידות תוך כדי שידרוג מתמיד של הגלידריה ושמירה על שביעות רצון לקוחותייך.

לא משנה מהו המשחק הוא חייב להכיל בתוכו אתגר, אחרת אין באמת משחק ומדובר בפעילות די משעממת והוא חייב להכיל מיומנות שאת או אתה צריכים לרכוש ולשדרג תוך כדי המשחק. אם במשחק אין אפשרות לרכוש מיומנות או לשלוט ולהתפתח בחוקי המשחק אזי אין אפשרות לעמוד באתגר. במצב כזה השחקנים חווים תיסכול ומתעצבנים על המשחק משום שהוא אינו מהנה או לחלופין קשה מדי. לעומת זאת אם השחקנים רוכשים מיומנות והאתגר נשאר כפי שהיה בתחילת המשחק המשחק הופך למשעמם והשחקנים מאבדים עניין ומחפשים משחק אחר או פעילות אחרת. אם כך יוצא שכדי שמשחק יהנה וימשוך ויגרום לשחקנים לשחק בו זמן רב ואפילו ימשוך אותם לחזור אליו שוב ושוב על המשחק להכיל מרכיב של אתגר שהולך ומשתכלל משלב לשלב ולצידו מרכיב של מיומנות נרכשת או ידע וכלים שהשחקן גם כן יכול לשכלל ולהשתפר בהם משלב לשלב וכך לעמוד כל פעם באתגר המוצב בפניו אך לא בקלות יתרה שתגרום לו לאבד עניין. זהו הסוד המרכזי בבניית משחקים טובים, כאלו שירתקו מיליוני אנשים לאורך זמן רב.

לחלק הראשון של המאמר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *